#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה 1) דיו 2) קלף, כותבין המגילה?	"1) כותבים בדיו ולא בסם וסיקרא וקומוס וקנקנתום (טור), ומיהו כתב המחבר דכותבים במי עפצא וקנקנתום, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דהיינו מי קנקנתום, ומי עפצים מיירי כשמערב בתוכה קומוס דהיינו גומא, והגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ביאר שמערבין הקנקנתום במי עפצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) אין כותבין על דיפתרא או נייר אלא על קלף, והמחבר הוסיף דה&quot;ה דכותבין על גויל [כספר תורה (גר&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן תרצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכה שרטוט?	"הב&quot;י הביא מארחות חיים דסגי בשרטוט בשיטה ראשונה, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הלבוש, אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) השיג עליהם דאמרינן בגמ&#x27; (ט&quot;ז ע&quot;ב) שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה, ובין לפי רש&quot;י דהוי כס&quot;ת ובין לפי ר&quot;ת (תוס&#x27; גיטין ו&#x27; ע&quot;ב) דהוי כמזוזה צריכה שרטוט בכל השיטות, וכן הקשו רע&quot;א וחכם צבי (סי&#x27; צ&quot;ז) ולבושי שרד, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דצריכה שרטוט על כל השיטות {וכנראה דכל הני אחרונים דלא הביאו הדרכ&quot;מ מפני שלא ראוה}, ובדיעבד אם רק שירטט השיטה ראשונה כשרה אבל אם לא שירטט כלל פסולה (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) [וכ&quot;כ תוס&#x27; סוטה (י&quot;ז ע&quot;ב) דשרטוט מעכב], והקסת הסופר (סי&#x27; כ&quot;ח סעי&#x27; א&#x27; ולשכת הסופר ס&quot;ק א&#x27;) מחמיר בדיעבד אפי&#x27; בשיטה ראשונה"	סימן תרצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחק תוכות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם ספר זכרונות דפסול, וביאר הפר&quot;ח דהיינו ברובה דלא גרע מהשמיט האות לגמרי (לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והקשה הקרבן נתנאל (מגילה ריש פרק ב&#x27;) דאפי&#x27; במיעוטו פסול משום מזויף מתוכו וכמ&quot;ש תוס&#x27; (מגילה ט&#x27; ע&quot;א) בשם רש&quot;י [ובאמת הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מסתפק בזה], ותי&#x27; הברכ&quot;י דהפר&quot;ח ס&quot;ל דתוס&#x27; שם חולקים על רש&quot;י (שע&quot;ת ס&quot;ק א.) {ועוד י&quot;ל דלא שייך מזויף מתוכו אלא כששינה איזה תיבות ללשון אחר (עי&#x27; ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; ח&#x27;) דניכר הזיוף משא&quot;כ בחק תוכות לא ניכר הזיוף כלל}"	סימן תרצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך עיבוד לשמה על העורות?	"ר&quot;ת ס&quot;ל דהוי כמעט ככל דיני ס&quot;ת ולפיכך בעי עיבוד לשמה, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דא&quot;צ עיבוד לשמה [וביאר הר&quot;ן (ו&#x27; ע&quot;א) בשם הרמב&quot;ן דמגילה כס&quot;ת רק לגבי דברים שבגופה וכיון דלשמה אינו ניכר לא הוי כדברים שבגופה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ביאר דס&quot;ל דמזוזה א&quot;צ עיבוד לשמה, ומגילה לא עדיף ממזוזה]. להלכה, המחבר סותם להקל כהרמב&quot;ם ואח&quot;כ הביא שיטת ר&quot;ת, משמע דס&quot;ל דמעיקר הדין א&quot;צ עיבוד לשמה [אבל לגבי כתיבה לשמה, הרבה סוברים דאפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה דבעי כתיבה לשמה (מקראי קודש סי&#x27; ל&quot;א, שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; ר&quot;ה, פסק&quot;ת הע&#x27; 22)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא שמהר&quot;ם מינץ פסק כר&quot;ת (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) אבל בדיעבד או בשעת הדחק יש להקל אבל אין לברך עליו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) {ולכאורה זהו הפמ&quot;ג לשיטתו דג&quot;כ מסתפק בפרשיות פתוחות אבל לפי השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם הלבושי שרד דמקיל משום ס&quot;ס ה&quot;נ יש להקל לברך משום ס&quot;ס}"	סימן תרצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתיבה ע&quot;י 1) כותי ואפיקורוס 2) אשה 3) קטן 4) יד שמאל?	"1) פסולה (שו&quot;ע) 2) רע&quot;א כתב דפסולה, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ב.) הביא מח&#x27; בזה והעלה דאינו לכתחילה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מכשיר לכתחילה כיון שהיא מחויבת במגילה [ולא דמי למזוזה דהתם חדא פרשה היא עם תפילין], וכן משמע מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), וקסת הסופר (סי&#x27; כ&quot;ח) הביא ראיה מפסוק ותכתוב אסתר המלכה 3) ה&quot;נ כתב השע&quot;ת (שם) דאינו לכתחילה [ואפי&#x27; בדיעבד לא מהני אלא אם גדול עומד על גביו שהרי צריך לכתוב המגילה לשמה (אבני נזר סי&#x27; תקט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;)], והערוה&quot;ש (שם) ס&quot;ל דפסול אפי&#x27; בדיעבד 4) כתב הפר&quot;ח דכשר בדיעבד (שע&quot;ת שם, ערוה&quot;ש שם), והיד אפרים מצדד להחמיר אפי&#x27; בדיעבד {ופשוט דזה מיירי באדם רגיל אבל באיטר יד כשר דזהו יד ימין דידיה}"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לענין איזה דינים מגילה דומה לספר תורה?	"1) מוקף גויל (שו&quot;ע)&lt;br&gt;2) צורת האותיות (שו&quot;ע)&lt;br&gt;3) שיטותיה שוים, דהיינו שלא יצאו ג&#x27; [אותיות] חוץ לשטה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)&lt;br&gt;4) רוחב העמוד ג&#x27; למשפחותיכם (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)&lt;br&gt;5) אין פוחתין ביריעה פחות מג&#x27; דפין (ברכ&quot;י), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל במגילה דנקראת אגרת&lt;br&gt;6) לגבי גליונות, החיי&quot;א (כלל קנ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל דהוי כס&quot;ת וצריך ג&#x27; אצבעות למעלה וד&#x27; אצבעות למטה, אבל הקסת הסופר (לשכת הסופר סי&#x27; כ&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;) מקיל דסגי בב&#x27; למעלה וג&#x27; למטה, וכן מצדד השבט הלוי (ח&quot;ה סי&#x27; קס&quot;א) דמבואר מהר&quot;ן דמגילה כס&quot;ת רק לגבי דברים המעכבין בס&quot;ת וגליונות אינן מעכבין, ובכל אופן צריך ליזהר שהכתב יהיה גדול מהגליונות (מס&#x27; סופרים פ&quot;ב ה&quot;ד) {ובמגילות בת י&quot;א שורות אינו מצוי שיהיו הגליונות כראוי, ושמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א בשם הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א דמסתפק מה עדיף, בת י&quot;א בלא גליונות מהודרין או מגילה ביותר שורות, ולענ&quot;ד מגילה ביותר שורות עדיף דזה היה מנהג לכמה דורות}&lt;br&gt;7) ויש סוברים דבעי מ&quot;ח שורות כס&quot;ת, ויש סוברים דבעי תגין כס&quot;ת, ולכו&quot;ע צריך תפירה בגידים וכמ&quot;ש בסמוך"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכתוב המגילה מתוך הכתב?	"צריך לכתוב מתוך כתב או שחבירו יקרא לפניו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [דדוקא תפילין ומזוזות ששגורות בפיו מותר מעיקר הדין לכתוב שלא מן הכתב (מגילה י&quot;ח ע&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה גם)], ובדיעבד אם כתב מגילה שלא מתוך הכתב אינו יוצא בה אלא בשעת הדחק (ר&quot;ן, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב שם), אמנם כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה גם) דאינו פשוט כ&quot;כ די&quot;ל דזהו דוקא לפי הירושלמי דתי&#x27; דר&quot;מ כתב ב&#x27; מגילות וראשונה גנזוה ש&quot;מ דהיא פסולה, אבל הבבלי לא הביא תירוץ זה וא&quot;כ מצי למימר דהבבלי ס&quot;ל דאינה פסולה בדיעבד ואפי&#x27; בשעת הדחק כשרה לכתחילה"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוציא התיבה מפיו קודם שיכתבנה?	"כתב הרמ&quot;א כן וכמ&quot;ש בתפילין לעיל (סי&#x27; ל&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;א), ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דהא דאמרינן דצריך להוציא התיבות מפיו היינו כשהוא כותב בעל פה [כגון בתפילין ומזוזות שהם שגורות בפיו] אבל בספר תורה ומגילה דאינן שגורות בפיו צריך לכתוב מתוך הכתב וא&quot;כ א&quot;צ להוציא התיבות מפיו, וכ&quot;ת דמיירי כשחבירו מקרא לו דאז צריך להוציא התיבות מפיו מ&quot;מ הו&quot;ל להרמ&quot;א לפרש הכי, וי&quot;ל דהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ל&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו) הביא הב&quot;ח דאפי&#x27; כשהוא כותב מתוך הכתב צריך להוציא התיבה מפיו כדי שתהא קדושת הבל קריאת התיבה נמשכת על האותיות כשכותב אותם על הקלף, וכ&quot;כ המ&quot;ב כאן (ס&quot;ק י&quot;א) בקיצור דאפי&#x27; כשהוא כותב מתוך הכתב צריך להוציא התיבות מפיו"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם כתב המגילה ולא הוציא התיבות מפיו?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דבדיעבד אין להחמיר כל זמן שלא טעה [וזהו דוקא אם כתבה מתוך הכתב אבל אם כתבה בעל פה כבר כתבנו דאסור לקרות בה אלא בשעת הדחק] "	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים הפרשיות שבמגילה?	"הרמ&quot;א פסק כהגהות מיימוניות דכל הפרשיות סתומות דנקרא אגרת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וגם הביא התרוה&quot;ד דס&quot;ל דהוא לעיכובא, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מהר&quot;ם מינץ דמפקפק בו [וכן הביא הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) שיטת אור זרוע דמקצתן פתוחות ומקצתן סתומות, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;)], והכריע המג&quot;א שבשעת הדחק יש לסמוך על המקילין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג). ולגבי ברכה, הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק, והלבושי שרד מצדד להקל בצירוף השיטות דיכול לברך אפי&#x27; על מגילה פסולה והוי כעין ס&quot;ס (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דבדרך כלל אין מברכין על ס&quot;ס}"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביתירות וחסרות?	"לכתחילה צריך להקפיד עליהם אבל בדיעבד או בשעת הדחק אין לפסול המגילה מחמתם דלא גרע מסופר שהשמיט איזה אותיות (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ומותר אפי&#x27; לברך עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), וע&quot;ע בחכמת שלמה דמחמיר ביתרות דאינו יכול לברך עליו וכמ&quot;ש בתוס&#x27; (ט&#x27; ע&quot;א) בשם רש&quot;י דהוי כמזויף מתוכו"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין עמוד בתחילה או בסוף המגילה?	"הטור כתב דצריך עמוד בתחילת המגילה וחלק כדי להקיפה בסוף, והשיג עליו הב&quot;י א&quot;כ כשירצה לקרותו צריך לגוללו לתחילתו, ע&quot;ש שהקשה עוד קושיות, ומציע ליישב דתקנו מגילה דומיא דס&quot;ת הכתובה עם נביאים וכתובים דאמרינן לגוללו לסופו כדי שהתורה לא יהיה כשומר לנביאים, ולא ניחא ליה דסברא זה שייך דוקא בתורה עם נביאים ולא במגילה, אלא נראה להב&quot;י כגרסת שאר ספרים צריך לעשות העמוד בסוף המגילה ויהיה חלק כדי להקיפה בתחילת המגילה, וכן פסק המחבר, אבל הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל דאשכנזים נוהגים שלא לעשות שום עמוד [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) מפני שאין אנו יודעים אם לעשות העמוד בתחילה או בסוף, ועוד ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מפני שאין קוראים ממנו אלא פעם אחת בשנה, ובימי הראשונים היו לומדים בה לפרקים על כן עשו עמוד], ומ&quot;מ יהיה חלק בתחילה כדי להקיפה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), והגר&quot;א ס&quot;ל כהמחבר דצריך לעשות עמוד בסופו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), וכן הוא ע&quot;פ האריז&quot;ל (פסק&quot;ת אות ח&#x27;) {ומכאן משמע דבשאר נביאים יש לעשות עמוד אחד בסוף, ונוהגין לעשות ב&#x27; עמודים}"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי תגין?	"לפי ר&quot;ת צריכה תגין כשאר דיני ס&quot;ת, אבל הבה&quot;ג ס&quot;ל דא&quot;צ תגין [כיון דנקרא גם אגרת לא שייך תגין באגרת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)], והמחבר הביא השתי דעות [ומשמע דס&quot;ל דמעיקר הדין א&quot;צ תגין], אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין כר&quot;ת לעשות תגין"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע במגילה?	"המור וקציעה מחמיר שלא יגע במגילה אלא במטפחת משום דרבי פרנך שלא יאחזם ערומים, אבל כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) דאין נוהגין כן דפשטות הגמ&#x27; משמע דלהכי אקרי אגרת דמותר בלא מטפחת [והא דאקרי ספר היינו לשאר דינים כגון שרטוט וכדומה], ואע&quot;פ שמגילה מטמאה את הידים מ&quot;מ הוי כמו תפילין דמותר ליגע בה אע&quot;פ שמטמאת את הידים, והמג&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) ג&quot;כ מחמיר כהמור וקציעה אבל הפנים מאירות (ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;ו) השיג עליו שהעולם נוהגין להקל, ומ&quot;מ כתב הא&quot;ר (סי&#x27; קמ&quot;ז) דהא מיהת יש להחמיר ליטול את ידיו תחילה, וכן הכריע השע&quot;ת (שם) דאע&quot;פ שהעולם אין נזהרין אפי&#x27; ליטול את ידיו תחילה מ&quot;מ טוב להחמיר כהא&quot;ר [ואם ידיו מטונפות בודאי יש להחמיר], וכ&quot;כ הרמ&quot;א ומ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קמ&quot;ז) והקובץ הלכות (פ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;), ואם נגע במגילה באמצע הסעודה עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קס&quot;ה)"	סימן תרצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד כותבים שירות?	"אמרינן במגילה (ט&quot;ז ע&quot;ב) דכל שירות כתובים אריח ע&quot;ג לבינה ולבינה ע&quot;ג אריח [לרש&quot;י אריח הוא כתב, לבינה הוא מקום חלק שהוא כפלים, לר&quot;ן אריח הוא כתב קצר ולבינה הוא כתב ארוך] חוץ משירה דעשרת בני המן ומלכי כנען שהם אריח ע&quot;ג אריח ולבינה ע&quot;ג לבינה שלא תהא תקומה למפלתן, והוסיף המרדכי דה&quot;ה שירת האזינו דיש בו נמי מפלתן של רשעים כדכתיב מראש פרעות אויב וכי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו [ואינו מוזכר בגמ&#x27; מגילה דשני צדדיו הוו כתב ארוך והוי לבינה ולבינה ולא אריח כלל]"	סימן תרצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין החלק כפלים מכתב?	"כתב רש&quot;י דחלק כפלים מהכתב, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז), וכתב המשיב דבר (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ב) דכן מסתבר דיש ל&#x27; אותיות בשורה של ס&quot;ת ויש י&#x27; אותיות שמות של בני המן [ז&#x27; אותיות בשם, ג&#x27; אותיות ואת] וא&quot;כ החלק באמצע כ&#x27; אותיות, והפמ&quot;ג (ראש יוסף מגילה ט&quot;ז) מבואר דס&quot;ל דסגי בחלק כפל של צד אחד וא&quot;צ כפל משני הצדדין, והמנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; נ&quot;ה) מצדד דכל הכפל הוא לאו בדוקא ובפרט בשירת הים דא&quot;א להיות בדוקא. ולענין לעיכובא, כתב המשיב דבר (שם) דסגי אם הוא יותר מעשר אותיות דהוא שיעור שני צדדים, והמנח&quot;י (שם) משמע דסגי אם יותר מצד אחד, ועוד הוסיף ספר Inside Stam דפשוט דצריך לכל הפחות כשיעור פרשה דהוא ט&#x27; אותיות ביניהם, וכן מצדד הא&quot;א מבוטשאטש דשיעור ט&#x27; אותיות לעיכובא"	סימן תרצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כתב עשרת בני המן כאריח ע&quot;ג אריח?	"איתא בירושלמי דהוא פסולה, והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) אין זה רוב המגילה, ותי&#x27; ע&quot;פ תוס&#x27; מגילה (ט&#x27; ע&quot;א) בשם רש&quot;י דגרע שינוי מלא כתב כלל, ור&quot;ל דהוי מזויף מתוכו {דניכר השינוי}, ולכאורה מצי למימר דמיירי כשהוא מצטרף בשאר חסרים לרוב המגילה"	סימן תרצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק ששמות בני המן יהיו זה ע&quot;ג זה בשוה?	"הטור הביא ירושלמי שניץ ונחיץ כהדין קנטירא, וביאר הב&quot;י דלא יהיה שום בליטה בשמות בני המן, וכתב הבית שלמה (סי&#x27; קל&quot;א) דהוא לעיכובא, אבל הר&quot;ן כפשוטו ס&quot;ל דסגי אם צד הקצר שוה דהיינו הצד ואת, וכתב משיב דבר (סי&#x27; מ&quot;ב) דמעולם לא ראינו מגילה שיהו השמות מסיימים בקו השוה, וכתב המנח&quot;י (ח&quot;ז סי&#x27; מ&quot;ט) דפשוט דאין זה לעיכובא דאינו מוזכר בשאר פוסקים, ורבים יראים ושלמים יוצאים במגילה דאינן שוין, ומ&quot;מ בודאי יש בזה מצוה מן המובחר, וכן נקט הא&quot;א מבוטשאטש דהוא רק למצוה מן המובחר"	סימן תרצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרינן בגמ&#x27; (מגילה ט&quot;ז ע&quot;ב) דוי&quot;ו דויזתא צריך למימתחה בזקיפא דכולהו בחד זקיפא אזדקיפו, מהו פשט?"	"1) יש אומרים שצריך להאריך בקריאתה שלא יחטוף אותה&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש פי&#x27; שיעשה הוי&quot;ו אות גדול&lt;br&gt;3) הר&quot;ן פי&#x27; שיפשוט ראש הכפוף.&lt;br&gt;להלכה, המחבר משמע דפי&#x27; כהר&quot;ן (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), והרמ&quot;א הביא גם הפירוש דיש אומרים דקאי על הקריאה, אמנם כתב הלבושי שרד דאין נוהגין כהר&quot;ן לפשוט ראשו אלא נוהגין כהרא&quot;ש לעשותו אות גדול (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) [וגם נוהגין להאריך בקריאתה], אבל הקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ח סעי&#x27; ה&#x27;) כתב שיעשה כהר&quot;ן לעשותה כפוף קצת בזקיפה באלכסון למעלה"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דכשר בדיעבד אם לא האריך בוי&quot;ו דויזתא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ודלא כפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דכתב דלפי הכנסת הגדולה דמחמיר כשכותב עוד שורות אחר עשרת בני המן ה&quot;ה דפסולה אם לא האריך בוי&quot;ו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד שינויים בשמות דבני המן?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם האור זרוע דאל&quot;ף דפרשנדתא קטנה, ואל&quot;ף דפרמשתא גדולה {ונוהגין לעשות התי&quot;ו דפרשנדתא קטנה, והשי&quot;ן דפרמשתא קטנה, וגם זי&quot;ן דויזתא קטנה}"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר כתיבתן דעשרת בני המן?	"איתא בירושלמי (פ&quot;ג ה&quot;ז) איש בריש דפא ואת בסופה, ובמס&#x27; סופרים (פי&quot;ג ה&quot;ו) איתא דעשרת בסוף דפא, וכפשוטו צריך לכתוב איש בראש הדף ואת בסוף השיטה ועשרת בסוף הדף, וכ&quot;כ הלבוש (סעי&#x27; ג&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) בשם מסורת מגילת אסתר, ומפני זה נשתרבב המנהג לעשות אותיות גדולות, והשיג הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) על מנהג זה דהרי אותיות אלו אינן מאותיות הגדולות שבמסורה, אלא ס&quot;ל דאיש א&quot;צ להיות ראש הדף אלא ראש השיטה ועל כן ס&quot;ל דיכול להתחיל באמצע הדף, אבל השערי אפרים (ש&quot;ו סעי&#x27; נ&quot;ה) מיישב המנהג לעשות אותיות גדולות כיון שהם בדף מיוחד בפנ&quot;ע אין להקפיד [ועוד כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דגדלותם אינם מפני עצם האות אלא מפני שא&quot;א בענין אחר וכיון שצריך לעשות איש בראש העמוד ועשרת בסוף העמוד הוי כאילו יש מסורת לעשות אותיות גדולות דא&quot;א בענין אחר], ועוד מיישב הנשמת אדם דיש לעשות אותיות ארוכות ולא אותיות גסות, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) משמע דהוא מצדד יותר כמנהג העולם לעשות אותיות גדולות [וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) והקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27;)] אלא דס&quot;ל דאם עושה כהגר&quot;א ומתחיל באמצע הדף יכול לברך עליו, ואין עצה לעשות רווח בין השורות דאז יהיו כשיעור פרשה פתוחה [ומיהו, בדיעבד אינה פסולה בזה (Inside Stam סוף ספר סי&#x27; י&quot;ב,ב)], אמנם העצה היעוצה הוא לעשות מגילה בת י&quot;א שורות ובזה יוצא לכל הדעות לכתחילה, וכן נהגו החזו&quot;א ורשז&quot;א [וע&quot;ע בבית אפרים (סי&#x27; ע&#x27;) דלא ניחא ליה בבת י&quot;א שורות דלפי ר&quot;ת צ&quot;ל כס&quot;ת שיהא לה מ&quot;ח או ס&#x27; שורות, ואפי&#x27; לדידן דלא קיי&quot;ל כוותיה מ&quot;מ אינו הגון לעשותה י&quot;א שורות שתהיה עבה הרבה ויצטרך גיליון גדול לגול את כולה] {ולכאורה צ&quot;ע למה באמת לא היה נוהגין לעשות בת י&quot;א שורות, ואפשר מפני שקשה לעשות הגליונות כראוי וכמ&quot;ש למעלה, על כן נראה דעדיף לעשות כמנהג העולם לעשות האותיות גדולות לעשרת בני המן}"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב עוד שורות אחר העשרת בני המן?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מכנסת הגדולה דפסולה והגינת ורדים (או&quot;ח כלל ד&#x27; סי&#x27; י&quot;ב) ס&quot;ל דכשרה, והכריע השערי אפרים דאין לקרות במגילה זו בציבור אם יש לו מגילה אחרת אבל במקום טרחא דציבורא יכול לקרות בו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דאינה פסולה"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המגילה סיים באמצע העמוד ולא באמצע השיטה?	"אפ&quot;ה כשרה לקרות בה (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;), ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דאם כותב אח&quot;כ כתובים אחרים פסולה"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במגילה הכתובה למפרע?	"כתב הברכ&quot;י (ס&quot;ק ח&#x27;) בשם מה&quot;ר מאיר דאנון דהוא פסולה, אבל הביא שה&quot;ר בנימין הלוי מגמגם בדבר (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;) {ואין חוששין לשיטה זו}"	סימן תרצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתפור המגילה בפשתן?	אקרי ספר ולפיכך אינו יכול לתופרה בפשתן	סימן תרצא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה תפירות צריך לעשות במגילה?	"אקרי אגרת ולפיכך סגי בג&#x27; חוטי גידין משולשין, ויש בזה ג&#x27; פירושים:&lt;br&gt;1) רש&quot;י פי&#x27; תפר אחד ברביע ובחציה ושלש רבעים&lt;br&gt;2) הרי&quot;ף פי&#x27; תפר אחד למעלה אחד למטה ואחד באמצע&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם פי&#x27; ג&#x27; תפירות למעלה וג&#x27; תפירות למטה וג&#x27; תפירות באמצע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומפני)&lt;br&gt;למעשה, אם רוצה לעשות כולם צריך לעשות י&quot;א תפירות (ב&quot;י) וטוב יותר להשלים מה שנשאר בחוטי פשתן מלהניחה חלק (רמ&quot;א) {וש&quot;מ דלא אמרינן בזה מזויף מתוכו}, אמנם נוהגין לעשות כולה מחוטי גידין (רמ&quot;א) [ובזה א&quot;צ לדקדק כמה תפירות (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)]"	סימן תרצא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד עושין התפירות?	"כתב הרמ&quot;א בשם מס&#x27; סופרים ורבינו ירוחם דעושין התפירות מבחוץ ולא מבפנים"	סימן תרצא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תופרים כל אורך היריעה?	"איתא בגמ&#x27; (מגילה י&quot;ט ע&quot;ב) דמשיירין משהו בתפירה דס&quot;ת כדי שלא יקרע [דכשהוא מהדקו בכח מתחיל להרחיב ורוצה להיקרע מונע מלהדקו יותר (רש&quot;י)], וכתב הטור דה&quot;ה במגילה, וכן פסק המחבר, ומיהו כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דאינו מעכב [ותמה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) אין שייך להדק המגילה דאין לה אלא עמוד אחד]"	סימן תרצא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קוראים 1) בציבור 2) ביחיד, מגילה הכתובה בין הכתובים?	"1) איתא בגמ&#x27; (מגילה י&quot;ט ע&quot;ב) דאין קוראים בה בציבור דמחזי כקורא במקרא וליכא פרסומי ניסא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), והר&quot;ן ס&quot;ל דהוא רק לכתחילה אבל יוצא בדיעבד אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דאין יוצאים אפי&#x27; בדיעבד, וכן פסק המחבר, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; קנ&quot;ה ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל בדיעבד 2) יוצאין בה אם נגללת כספר תורה דליכא פרסומי ניסא ביחיד, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) מדייק משו&quot;ע דמותר לכתחילה, אבל הגר&quot;א מדייק מהרי&quot;ף והרא&quot;ש והטור דהוי רק בדיעבד (ביה&quot;ל ד&quot;ה היחיד)"	סימן תרצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לקרות ממנו אפי&#x27; בציבור?"	אם עשה היריעות של המגילה יתירות או חסרות משאר היריעות דאז יש היכר שהיא לעצמה 	סימן תרצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב בציבור?	"הבעל העיטור ס&quot;ל דוקא בביהכ&quot;נ בעי פרסומי ניסא אבל עשרה בבית לא, אכן הטור חולק עליו וס&quot;ל דכל עשרה מקרי ציבור ופסולה, ופסק המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כהטור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ועוד חידש הטורי אבן דכל זה שלא בזמנה דבעי פרסומי ניסא אבל בזמנה לא חיישינן כלל לכתובה בין הכתובים [דס&quot;ל &quot;בציבור&quot; היינו כשציבור לעיכובא] (ביה&quot;ל ד&quot;ה בציבור)"	סימן תרצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב הברכות בתוך המגילה?	"כתב המרדכי (סי&#x27; תתל&quot;א) בשם הראבי&quot;ה דאסור לעשות הכי דומיא דספר תורה, ודייק הב&quot;י דמשמע דהיא פסולה, אכן הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;נ) ס&quot;ל דהיא כשרה, ולפיכך כתב הב&quot;י דיש להכשירה בדיעבד, וכן מבואר בשו&quot;ע דכתב דאינה נפסלת בכך, אבל לכתחילה יש לחוש לשיטת המרדכי (באר הגולה, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תרצא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בשאר פיוטים 2) בנקודות 3) בטעמים 4) בציורים?	"1) דינו כברכות דאינו לכתחילה 2) כתב הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; ש&quot;ע) דה&quot;נ אינה נפסלת בכך, אבל כתב הלבוש (סעי&#x27; ב&#x27;) דלכתחילה לא יעשה כן, וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) 3) ה&quot;נ לא יעשה כן לכתחילה, ואם בדיעבד אין מי שיודע לקרות המגילה עם הטעמים יעמיד אדם אצלו להקריא לו, ואם זה אינו אפשר יכתוב הטעמים בתוך המגילה (שו&quot;ת באר שבע סי&#x27; מ&quot;ז), ואם גם זה לא אפשר יכול לקרות המגילה בלא טעמים (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל דעדיף לקרותה בלא טעמים מלכתוב הטעמים במגילה 4) ה&quot;נ כתב הא&quot;ר (ס&quot;ק ז&#x27;) דאינו לכתחילה דצריך להיות כס&quot;ת ופשוט דאסור לצייר ציורים בס&quot;ת [ועוד מציע דאסור כמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; צ&#x27;) דאסור לצייר ציורים בסידור, אבל כתב לחלק דדוקא בתפילה בעינן כוונה ביותר], ושו&quot;ת זרע אמת (ח&quot;א סי&#x27; ק&#x27;) כתב דנוהגין להקל, ומ&quot;מ יש נוהגין לעשות כתר על תיבת המלך בראש העמוד (פסק&quot;ת אות י&quot;ד) {ולכאורה טוב יותר שלא יהיה שום ציור על המגילה}"	סימן תרצא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו אלא חומש 1) שעשוי בגלילה 2) שעשוי בדפוס כמו חומש שלנו?	"1) הרוקח וארחות חיים רצו להקל אפי&#x27; לברך עליו דומיא דלולב יבש בשעת הדחק (וכמ&quot;ש לעיל ס&quot;ס תרמ&quot;ט), אבל למעשה פסק המחבר לעיל שאין לברך עליו וה&quot;נ יקרא בלא ברכה {אבל לכאורה לפי הרמ&quot;א והמ&quot;ב (שם ס&quot;ק נ&quot;ח) דס&quot;ל דבשעת הדחק יכול לברך על לולב יבש ה&quot;נ יהא מותר לברך על קריאה מתוך החומש בשעת הדחק וצ&quot;ע, וי&quot;ל ע&quot;פ השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק ס&quot;ג) דהקילו לברך דוקא בפסול יבש מפני שלא היה מצוי לחים, וא&quot;כ בנד&quot;ד מצוי מגילות כשרות ואין לברך על חומש} 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) לכו&quot;ע אינו יוצא בו ואין לקרות בו, אכן כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דראוי לקרות בו בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תרצא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במגילה גזולה?	"כתב הבעל העיטור דהוי כמו שופר גזול דאמרינן דיצא דקול אינו גזול, ומ&quot;מ אין לברך עליו וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ט) בלולב גזול, וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; אם קנאו בשינוי מעשה אין לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ומיהו כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א.) דאם הבעלים בביהכ&quot;נ ויוצאים בקריאה זו יכול לברך דלגבי דידיה אין גזל והוא מתכוין לצאת ג&quot;כ בברכה ואין כאן בוצע ברך כלל"	סימן תרצא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש במגילה של חבירו שלא ברשות?	"מעיקר הדין אמרינן לעיל (סי&#x27; י&quot;ד) דאדם מקפיד על ספריו, ואע&quot;פ שכתב הערוה&quot;ש (שם) שבזה&quot;ז אין אדם מקפיד על ספריו מ&quot;מ מסתבר לומר דבמגילת אסתר אדם מקפיד, וכן נקט השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ק&quot;ז) [ופשוט דבדיעבד יוצא דלא גרע ממגילה גזולה]"	סימן תרצא סעיף יא		
